Capital Gain taxation

מיסוי רווחים בשוק ההון – מדריך למתחילים

מסחר בשוק ההון עשוי להיראות אטרקטיבי ליצירת רווחים אך כדאי מאוד לעשות זאת בשיקול דעת, תוך שימוש במערכת מסחר שתאפשר שימוש בטכנולוגיה לצורך ניהול יעיל

של המסחר בזמן אמת והשגת תשואות בתיק ההשקעות. החל משנת 2003, רווחים מפעילות בשוק ההון חייבים בתשלום מס הכנסה. בימים בהם שער המט"ח נמצא בשפל, השקעות בשוק ההון צוברות הפסדים מירידת ערך של המט"ח בו נקוב נייר הערך ועולות סוגיות מס בנושא קיזוז הפסדי הון.

המס מחושב רק לאחר מכירת ניירת הערך ושיעור המס בגין הרווח הוא קבוע ונע בין 15% לבין 25% בהתאם לאפיק ההשקעה ללא קשר לגובה ההשקעה או הרווח. על הבנקים חלה חובת ניכוי מס במקור מפעילות לקוחותיו בשוק ההון. גביית המס מבוצעת באופן ממוחשב באמצעות הגוף הפיננסי בו מוחזקת ההשקעה (בנקים, חברות הביטוח וחברי בורסה פרטיים) בעת מימוש ההשקעה ובתחילת השנה העוקבת נשלח טופס 867 שמרכז את כל המידע בגין הפעילות בשוק ההון באותה שנה, הכולל בין היתר: תמורה ממכירות, רווחים ממכירת ניירות ערך, המס שנוכה במקור מאותם רווחים והפסדים שנוצרו מניירות הערך. שיעור המס הוא קבוע ואין מדרגות מס כמו במס הכנסה על שכר עבודה או על הכנסות מעסק. החל מינואר 2012 כחלק מיישום מסקנות ועדת טרכטנברג, שונו שיעורי המס ליחיד על רווחים משוק ההון כדלקמן: 25% מס על רווחי הון ראלי מניירות ערך ישראלים צמודים או ניירות ערך זרים ושיעור מס 15% על רווחי הון ותשלומים מניירות ערך לא צמודים. שיעור מס החברות לשנת 2020- 23%.

מיסוי קריפטו

מטבעות דיגיטליים מכונים בהיעדר הגדרה מוסכמת גם מטבעות וירטואליים או מטבעות קריפטוגרפיים, אשר בנויים בצורה של בלוקצ'יין, המאובטחת באמצעות הצפנה (קריפטוגרפיה) ומבוססים על טכנולוגיית הרישום המבוזר שמטרתה להעביר ערך מאדם לאדם מבלי דמי תיווך. ערכם של המטבעות הדיגיטליים אינו נקבע לפי ערך סחורה או מטבעות המסורתיים לפי ערך שנקבע ע"י גוף כמו בנק ישראל, אלא לפי הסכמה בין המשתמשים ברשת.

המטבע הדיגיטלי הראשון והמפורסם ביותר, הוא הביטקוין אשר נוצר בשנת 2008 והחל בשימוש מעשי בשנת 2009. בעקבות הביטקוין נוצרו אלפי מטבעות דיגיטליים נוספים, המכונים "אלטים" ובכללם את'ריום, ריפל, ולייטקוין. קיימת גם תעשייה של הנפקת מטבעות דיגיטליים המכונים "אסימונים" המקנים זכויות במיזמים שונים. ניתן להבחין בין שני סוגים של אסימונים. הראשון אסימון שנקרא "Security Token", המקנה זכויות בעלות במיזם והשני,  "Utility Token" אסימון המקנה זכויות בקבלת שירות או במוצר המוצע על ידי מיזם.

מטבעות דיגיטליים – היבטי מיסוי

עד פסק הדין להלן, המשקיעים בתעשייה נקטו בעמדה לפיה מטבע הביטקוין נחשב כ"מטבע" ורווחי הון ממכירתם שנבעו מעליית ערכו של שער המטבע סווגו כ"הפרשי שער" (רווח אינפלציוני) הפטורים ממס בישראל. ביום 19 במאי 2019 ניתן פסק דין בעניין נועם קופל (ע"מ 11503-05-16) בנושא תעשיית המטבעות הקריפטוגרפיים. המערער מכר מטבעות ביטקוין ונוצר לו רווח מהמכירה. ברווח ההון היה גלום מרכיב של עליית ערך שער המטבע ולכן ביקש לנטרל את מרכיב עליית ערך השער לפי סעיף 9(13) לפקודה. השופט ניתח את פני הדברים ופסק כי ביטקוין אינו עונה להגדרת "מטבע" לפי פקודת מס הכנסה ולא עונה להגדרת מט"ח לעניין חוק בנק ישראל מן הטעם שאינו "הילך חוקי" במדינת חוץ. הפטור ממס הקבוע בסעיף 9(13) לפקודה לא נועד לחול על רווחים הנובעים מעליית ערכו של הביטקוין מאחר והפטור ממס לפי סעיף 9(13) לפקודה ניתן ל"הפרשי הצמדה" כאשר מונח זה לעניין הפטור האמור משמעו "כל סכום שנוסף לחוב או לסכום תביעה עקב הצמדה  לשער המטבע או למדד המחירים לצרכן, לרבות הפרשי שער".  מאחר והמערער לא הצליח לשכנע כי הביטקוין הוא "מטבע" או "מטבע חוץ", נפסק כי עליית הערך של הביטקוין אינה "עקב הצמדה לשער המטבע" ולכן הרווחים שנוצרו מעליית ערך המטבע לא יסווגו כ"הפרשי שער" לפי פקודת מס הכנסה ולא יהיה ניתן לנטרל אותם (ולפטור אותם ממס) ממרכיב רווח ההון הנומינלי. 
בורסות למסחר קריפטו בקישור הבא

 
This website was created for free with Webme. Would you also like to have your own website?
Sign up for free